top of page

כתבות

“כשרומיאו ויוליה נותנים השראה”

הצצה למאחורי הקלעים של תכנון והקמת מתחם האירועים אודאון –
ראיון יצירתי במיוחד עם האדריכלית והמעצבת אושרת אחרק

כבר לפני עשור כשאושרת אחרק החלה לעסוק בתחום האדריכלות והעיצוב, היא ידעה שאתגרים גדולים הם ככל הנראה הגורם שיניע אותה בעבודותיה השונות. כיום היא עוסקת בעיקר בתכנון וילות ומשקים גדולים ואל הפרויקט של הקמת אולם אירועים היא ניגשה באהבה גדולה. “למרות שאני אדריכלית צעירה, באופיי אין דבר שאיני יכולה להתמודד עימו”, היא מספרת.

 

תכנון אודאון “ריצת מרתון אדריכלית”

“כשנולד הרעיון של תכנון ועיצוב אולם אירועים מיד אמרתי שאני אתכנן ואעצב אותו”, אומרת אושרת. “היזמים הגדירו שהם רוצים משהו מאוד מרשים ואקסקלוסיבי בסטייל אירופאי. ניתן יעד של שנה בלבד מרגע קבלת תוכנית מדידה ועד למועד האירוע הראשון, זו הייתה עבודה סביב השעון כמו ריצת מרתון”.

לפי הגישה המקצועית של אושרת, אין סגנון מסוים שבו היא דוגלת, כך שהיא מתכננת עפ”י דרישת הלקוח בסגנונות שונים. איך נראה אודאון קודם? אושרת מספרת כי במקום הייתה סככה מאיסקורית ומבנה שלד חד קומתי שתוכנן על ידי היזם הקודם. “ניכרה בו פשטות, צפיפות וחסכנות עם המון מסדרונות. היה ברור שהמבנה הזה ייהרס ברובו ויתוכנן מחדש. התכנון הקודם נגד את הויז’ן שחשבתי עליו”.

ביקור באיטליה בסמוך לקבלת הפרויקט הביא לאושרת את ההשראה לקו העיצובי של אודאון. “החלטתי לצפות את כל עמודי הסככה בעמודים רומים ולייצר קרניז גדול על מנת להשוות למקום מראה אקסקלוסיבי של היכל, המזכיר קצת את יוון העתיקה.
המבנה החד קומתי נהרס ברובו והפך למבנה דו קומתי רחב ידיים כשהקו המנחה הוא מרחבים והרבה חלל פתוח. המבנה צופה בשיש לבן עם פסי ניתוק אופקיים וחלונות ענקיים”.

קבלת פנים רומנטית בבלקון

הקומה התחתונה שבמבנה הישן הייתה אמורה להכיל את כל הפונקציות: שירותים לאולם, משרדים, סוויטה וכו’. “במקום זה, היא מוסיפה “תוכננו משרדים רחבי ידיים ונוספה מבואת כניסה. בקומה העליונה תוכננה סוויטה מפוארת בגודל של כ- 80 מ”ר עם סלון גדול, חדר שינה ומקלחת ענקית, הסוויטה כולה מעוצבת בלבן עם נגיעות של עץ על מנת לתת לה חמימות, שילבתי טפטים ווילונות מבדים לבנים רכים כדי לייצר אוירה רומנטית”.
ואכן גולת הכותרת של הסוויטה היא הבלקון שנמצא בחדר השינה ופונה לרחבה ענקית- ששם מרבית השנה מתבצעת קבלת הפנים. אושרת מספרת שהבלקון נולד בוורונה, הזכורה לנו מסיפור רומיאו ויוליה. “לדעתי בתכנון של מקום אירועים צריך לייצר פנטזיות ולהגשים חלומות, במיוחד של זוגות מתחתנים, שיום החתונה שלהם הוא שיא מכל הבחינות. זוגות רבים שבאים ל”אודאון” יוצאים לבלקון לנופף לאורחים. בקבלת הפנים – תוכננה גם תאורה מיוחדת המאירה רק את הבלקון וגורמת לזוג להיראות הוליוודי במיוחד”.

הסוד שבצבע- אווירה מסתורית וזוהרת

דבר נוסף ש”עלה קומה” הוא השירותים המשמשים את האולם, שיקול שלווה בלבטים לא פשוטים עם היזמים. “מה שהנחה אותי בהתעקשות ל”העלות” את השירותים קומה היה השמירה על הפרטיות של האורח. כדי להגיע לשירותים יש לעבור במבואת הכניסה, בה שוכן גם בית קפה קטן ,המעבר חווייתי ולאף אחד מהאורחים אין מושג מי הולך ולאן – בדיעבד השיקול היה נכון”.

אושרת מסבירה שמעבר זה אפשר לה לתכנן שירותים רחבי ידיים ומפוארים, המעוצבים בקו שונה לגמרי מהאולם. “הצבעים השולטים שם הם שחור, טיח כסוף נוצץ ועץ אלון. התאורה תכלת עמום, מה שמשווה למקום אווירה מסתורית וזוהרת, ועם זאת משולבים בה אלמנטים יוקרתיים ביותר”.

מתחם נוסף הוא חדר טעימות החולש על שטח של כ- 100 מ”ר השוכן בקומה העליונה וצופה לאולם, מנקודה זו התצפית על האולם מושלמת. “הקונספט היה לתכנן חלל שיאפשר למתעניינים פוטנציאלים לצפות באירוע באולם ולא להפריע לחוגגים או להתערבב איתם. המקום מעוצב כמו פאב אנגלי עם בר עץ גדול וגילופי עץ. שולחנות עם כיסאות עור מרופדים ורצפת עץ אלון. הרעיון היה לייצר אווירה לימי הטעימות שתיתן ללקוח תחושה שהוא במסעדה יוקרתית היכן שהוא באירופה”.

“במקום מועדון לילה, בחרנו בהיכל מרשים”

אולם העיצוב והחלוקה לפונקציות הסתברו כחלק הפשוט אם כי מלא עבודה. לפי אושרת, החלק המסובך היה תיאום היועצים והאינטגרציה בין כל הגורמים והגופים בייחוד בתקרת האולם. “גם כאן היזמים רצו לשדר פאר, לא להתפשר על אקוסטיקה נכונה, תאורה המשתייכת לצעקה האחרונה בתחום האירועים וכן מעבר של כל המערכות כמו מזג אוויר, כיבוי אש וכדומה ועדיין לשמור על הלוק האקסקלוסיבי והמאופק”.
עוד החלטה עיצובית חשובה שנעשתה באודאון הייתה שלא לשלב מסכי לדים או אלמנטים שישוו למקום אווירת מועדון לילה אלה לתכנן היכל מרשים ויוקרתי. לדברי אושרת במטרה “שהתאורה הנסתרת בתקרה תיחשף במהלך האירוע ותיתן אווירה של מסיבה מבלי לפגוע בכל היוקרה מסביב”.

הקו העיצובי של המקום בא לידי ביטוי גם בגן באמצעות שער כניסה המתנשא לגובה 6 מטר עם עמודים רומים וכותר גדול המקדם את פני הבאים. אושרת מסבירה כי אלמנט זה נולד כדי להעצים את תחושת הגודל והפאר”.

האתגרים- יוקרה ועכשוויות

האתגר בעיצוב אולם אירועים לדברי אושרת הוא “ליצור מקום שיהיה מיוחד, ישדר יוקרה ויתאים את עצמו לצרכים הדינמיים מאוד בתחום הזה, ועם זאת יהיה עכשווי.
לדעתי בעוד שנתיים-שלוש כבר יהיה צורך בשינויים עיצוביים במקום על מנת לשמור על מקוריות והתחדשות, אבל יש לי עוד שנה לחשוב על זה….” ומה הפינה שאושרת הכי אוהבת ביצירה ששמה אודאון? בוודאי לא תופתעו לשמוע כי זהו הבלקון המפורסם. “הוא תמיד נותן לי תחושה רומנטית וחולמנית.”

טוסקנה זה כאן

בחווה הזו הכל מתחיל ונגמר בסוסים: גם האורוות וגם הבית עצמו מנסים

ליצור את אותה אווירה שמצליחה בבת אחת

להרגיש גם רחוקה מכאן וגם כל כך קרובה. בואו לסיור

המקום: מושב היוגב, עמק יזרעאל

השטח: 172 מ"ר - שטח הבית, 2,000 מ"ר - שטח האורוות

אדריכלות: אושרת אחרק

 

מי שכבר ביקר בטוסקנה שבמרכז איטליה וגם מי שעדיין לא, יודע שחוויית הסוסים במקום היא חלק בלתי נפרד מהחוויה של האזור הרומנטי שסגנון האדריכלות והעיצוב בו הפכו מזמן למושג בפני עצמו; סגנון שבו מעורבת תרבות עתיקת יומין לצד חדשנות ומידה רבה של שורשיות הבאה לידי ביטוי בשימוש בחומרים טבעיים מקומיים. הדיירים של הבית הזה הם גם בעלי חווה לטיפוח סוסים מגזע ערבי טהור וביקשו לעצמם חווה עם אווירה של חוץ לארץ, כזו שהאווירה הטוסקנית תשלוט בה אבל שתצליח להציג גם אלמנטים מזרחיים המדגישים את הקשר לסוסים הנמצאים בחווה. 

 

גולת הכותרת כאן, והחלק המיוחד ביותר, היא כמובן האורוות המעוצבות. לרווחת הסוסים ולאלה המבקרים בחווה, נבנתה באמצע האורוות רחבה גדולה מרוצפת באבני פירוק. החצר, אליה פונים חלונות האורוות, בנויה כסוג של פיאצה איטלקית, ובלבה באר מים. לכל אחד מהסוסים הנמצאים במקום תא נפרד שממנו הוא נלקח לאימונים במגרשים רחבי ידיים שנועדו ונבנו במיוחד לכך. למבקרים במקום ניכר לעין שהתכנון התבסס על מהות החווה, והבית שנמצא ליד מהווה כביכול גורם משני, כחלק נוסף לאורוות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כך לדוגמה, במבואת הכניסה של הבית חלונות גדולים שדרכם ניתן לצפות לעבר האורווה וכך גם מאזור הישיבה החיצוני כולו, והסיבה ברורה - עבור בעלי החווה הסוסים הם אורח חיים. כיאה לבחירתה של האדריכלית בסגנון הטוסקני, היא בחרה גם בחומרים טבעיים שאותם שילבה גם באזורי הגינון, להם היא צירפה צמחייה עם אופי של חורש גלילי, וזאת בהתאם לנוף המדהים של הכרמל שנשקף אל החווה. את אותו החיבור שביקשו לגזע הסוסים הערבי בחרה האדריכלית להדגיש באמצעות שילוב אריחים אתניים מצוירים אותם היא שילבה באורוות ובכניסה לבית. כך יצרה, גם עבור הסוסים וגם עבור הדיירים, חווה שיש בה תחושה אמיתית של חוץ לארץ, אבל עם חיבור שורשי חזק לישראל ולגזע הסוסים שגרים כאן. 

 

1.jpg
2.jpg
bottom of page